המצב מוכר: התמונה על המסך מושלמת, ההתראות נכנסות, אבל מסך מגע לא מגיב — או שהוא מגיב רק בחצי מהמסך, או שהוא מקליד לבד אותיות שלא ביקשתם. לפני שמשלמים על מסך חדש יש סולם אבחון מסודר שאפשר לרדת בו שלב אחרי שלב. חלק מהשלבים לוקחים דקה, וחלקם יחסכו לכם החלפת מסך מיותרת.
שלב 0: המסך מת, המגע מת, או שהמערכת פשוט תקועה
זו ההפרדה הכי חשובה — כל אפשרות מובילה לתיקון אחר:
- תמונה תקינה, מגע לא מגיב — שכבת המגע, הפלקס והמחבר, או מעגל אספקת המתח למגע וקווי המגע שעל הלוח. בקר המגע עצמו יושב היום על פלקס המסך או על הפאנל, לא על לוח האם.
- מסך שחור אבל הטלפון מצלצל ורוטט — תקלת תצוגה, לא תקלת מגע.
- אין תמונה ואין סימן חיים — בודקים קודם הזנה, מעגל טעינה ולוח, ואז את המסך.
הבדיקה פשוטה: התקשרו למכשיר ממכשיר אחר. אם הוא מצלצל ורוטט, המערכת רצה. חיבור למחשב אמין פחות — מכשיר נעול לא יעלה כאחסון עד שתפתחו נעילה ותאשרו אותו, אז "לא מזוהה" לא מלמד כלום. וגם מכשיר שמצלצל יכול לסבול מתקלת לוח בהזנת המסך.
ואז הפעלה מחדש כפויה — מערכת תקועה נראית כמו דיגיטייזר מת. באייפון 8 ומעלה: ווליום מעלה קצר, ווליום מטה קצר, ואז לחיצה ארוכה על כפתור הצד עד שהלוגו מופיע. באייפון 7: ווליום מטה + כפתור צד יחד. באייפון 6s ומטה: כפתור בית + כפתור הפעלה. באנדרואיד: ברוב מכשירי סמסונג — הפעלה + ווליום מטה יחד לכ-10 שניות עד שהמכשיר עולה מחדש; בדגמים אחרים ייתכן שזו לחיצה ארוכה על כפתור ההפעלה בלבד.
אם המגע חזר, סביר שהמערכת נתקעה — אבל זו לא הוכחה שאין תקלת חומרה: אתחול מאפס גם את הזנת המסך, ולכן פלקס רופף או מגע עם קורוזיה יכולים לעבוד כמה שעות ואז ליפול שוב. אם זה חוזר — באנדרואיד עלו למצב בטוח ובדקו אם המגע יציב שם, ואיזו אפליקציה הותקנה לאחרונה. אם המגע נופל גם במצב בטוח, או חוזר ליפול תוך שעות מכל אתחול — זו כבר חומרה, לא אחסון.
שלב 1: המגן, הכיסוי והלכלוך שעל המסך
מסך מגע קיבולי מודד שינוי זעיר בשדה חשמלי, וכל דבר שמרחיק את האצבע או מוסיף רעש מפריע לו:
- מגן שהתרומם בקצוות והכניס מתחתיו לחות או לכלוך, דבק "זכוכית נוזלית" שנזל לשוליים, או מגן שהודבק על מסך סדוק. הסימן האופייני: המרכז עובד והשוליים לא, או מחוות מלמטה שלא נתפסות.
- מגן זכוכית דק ותקין בדרך כלל לא מפריע למגע בכלל — הקיבול נמדד דרכו. בסמסונג עם חיישן אולטרסוני הוא כן עלול להפיל את טביעת האצבע.
- כיסוי נוקשה שלוחץ על שולי המסך, שומן או אבק בקצה — הורידו כיסוי ומגן, נגבו במטלית מיקרופייבר לחה קלות והפעילו מחדש.
שלב 2: למה מסך מגע לא מגיב דווקא כשהטלפון בטעינה
זו אחת התופעות המבלבלות: הטלפון עובד מצוין, מחברים מטען — והמגע מתחיל לרקוד או להיעלם. הסיבה היא רעש חשמלי: מטען זול ולא מבודד מזליג רעש מרשת החשמל אל שלדת המכשיר, ושכבת המגע מודדת ביחס לשלדה — ברגע שנקודת הייחוס רוקדת, המכשיר קורא את זה כנגיעות.
הבדיקה הנכונה היא לא סתם לנתק את המטען אלא לטעון מסוללה ניידת — מקור מבודד לגמרי. אם עם סוללה ניידת המגע מושלם ועם כל מטען קיר הוא משתגע, הבעיה במטען ובהארקה שלו. אם זה נמשך גם עם סוללה ניידת, החשד עובר לשקע הטעינה או להארקה בלוח — דרך האבחון במדריך אייפון לא נטען.
אותו היגיון עובד עם לחות: טיפת מים, אדים במקלחת או לחות מתחת למגן נקראות אצל החיישן כמו אצבע נוספת. אם הנוזל נכנס פנימה זה כבר לא ניגוב — ראו תיקון נזקי מים ומה חשוב לעשות בשעות הראשונות. חשוב לדעת: בתיקוני קורוזיה אין אחריות על התיקון עצמו, רק 3 חודשים על החלקים שהוחלפו.
שלב 3: מפת התקלה — אזור מת, פס, או כל המסך
עכשיו כדאי למפות את הבעיה במדויק. באנדרואיד הפעילו "מיקום סמן" (Pointer location) באפשרויות מפתחים והעבירו אצבע לאט על כל שטח המסך — כך רואים איפה הקו נקטע, וגם אם המכשיר מדווח על נגיעות שלא עשיתם. בסמסונג יש גם בדיקת מגע בתפריט *#0*#. באייפון, בהיעדר כלי כזה — אפליקציית ציור או מקלדת:
- פס אופקי מת לרוחב — לרוב ניתוק בשכבת המגע, אבל לא תמיד: באייפון 6/6 פלוס פס אפור מהבהב בראש המסך יחד עם מגע שנופל הוא תקלת לוח מוכרת, והחלפת מסך לא תפתור אותה.
- רצועה אנכית מתה — עמודות בשכבת המגע. גם כאן מכריעים רק אחרי חיבור מסך תקין ידוע.
- רק החלק העליון או התחתון מת — לרוב אזור הפלקס והמחבר, במיוחד אחרי נפילה.
- כל המסך מת והתמונה מושלמת — פלקס שלא יושב טוב במחבר, או מעגל אספקת המתח למגע שעל הלוח.
- המגע קופץ והמסך מורם מהמסגרת — סוללה תפוחה שדוחפת את המסך מאחור. מפסיקים לטעון ומגיעים להחלפת סוללה.
שלב 4: דיגיטייזר או לוח — איפה עובר הגבול
כאן נגמר מה שאפשר בבית. במעבדה הבדיקה המכריעה פשוטה: מחברים מסך תקין ידוע. אם המגע עובד — הבעיה במסך, וההמשך הוא החלפת מסך. אם גם עם מסך תקין אין מגע, המסך לא היה האשם.
מה קורה בלוח? הלוח מייצר את מתחי ההזנה למגע דרך מעגל בוסט ומסננים זעירים, ומעביר את קווי הנתונים במחבר אל פלקס המסך. נפילה, לחץ על אזור המחבר או קורוזיה פוגעים בדיוק ברכיבים האלה — המסך תקין לגמרי, פשוט אין לו ממה לעבוד. זה כבר תיקון ברמת רכיב תחת מיקרוסקופ, מה שנקרא מעבדה דרג ד׳ — ונעשה אצלנו במקום, בלי לשלוח את המכשיר לגורם חיצוני.
מגעי רפאים במסכים לא מקוריים
תרחיש נפוץ: החלפתם מסך, ואחרי כמה שבועות הטלפון מתחיל ללחוץ לבד ולהקליד ג׳יבריש. בדרך כלל אחד מארבעה:
- איכות הפאנל התחליפי — שכבת מגע פחות יציבה, רגישה לרעש ולחום.
- הארקה לא מושלמת — ברגים או סטיקרים שלא הוחזרו למקומם מנתקים את ההארקה של המסך לשלדה, והמסך "צף" חשמלית.
- מסגרת מעוקמת שלוחצת על הפאנל אחרי נפילה — בעיקר בפינות.
- מטען גרוע — מסך תחליפי סובלני פחות לרעש, ולכן זה בולט בעיקר בטעינה.
ולפעמים הפאנל התחליפי פשוט הגיע פגום מהקופסה. לכן לפני החלפת מסך שנייה שווה לפתוח, לוודא הארקה ומסגרת ולבדוק עם מטען תקין. ואם מחליפים — כדאי להכיר את ההבדל בין סוגי המסכים במדריך מקורי מול OLED מול LCD.
כמה זה עולה ומתי לא שווה לתקן
דוגמה מהמחירון: באייפון 13 מסך מקורי ₪800, מסך OLED תחליפי ₪520 ומסך LCD ₪300. חשוב לדעת מראש: בכל מסך שאינו מקורי iOS יציג בהגדרות הודעה שלא ניתן לאמת שזהו מסך אפל מקורי, ולפעמים True Tone לא יעבוד. המגע והתצוגה עצמם עובדים רגיל. שאר הדגמים מרוכזים במחירון התיקונים.
על התיקון ועל החלק יש 3 חודשי אחריות, למעט מסכי סמסונג שעליהם אין אחריות. המחיר לדגם שלכם מופיע בעמודי תיקון סמסונג ובעמודי תיקון אפל.
ומתי לא שווה? מכשיר ותיק עם סוללה גמורה וגב שבור, שהמסך התחליפי בו עולה כמו חצי מכשיר משומש — עשו את החשבון הכולל לפני. וכשהמגע מת מנזק נוזלים בלוח, לפעמים נכון תיקון ממוקד רק כדי להוציא את המידע. גיבוי לפני כל טיפול הוא הצעד הראשון — איך מגבים לפני תיקון.
עוד מדריכים מהמעבדה של בר פון בחולון
המדריך נכתב על ידי צוות המעבדה של בר פון. המידע כללי ואינו מחליף בדיקה של המכשיר עצמו — כל מכשיר מתנהג אחרת, ולכן הדרך הבטוחה היא בדיקה במעבדה (ללא עלות) לפני שמחליטים.